<h1>רבינו ירוחם נכ"ג ח"א</h1>
<h2>דף כ.</h2>
אסור להסתכל באשה פנויה ואפילו נאה ובאשת איש ואפילו כעורה ולא בבגדי צבע שלה אפילו שטוחים על גבי הכות' ובמכי' בעליהן ודוקא ישנים אבל חדשים שלא לבש לעולם מותר פירש רש"י דוקא בגדי צבעונים. ולא יהרהר אדם ביום ולא יבא לידי עבירה בלילה פשוט בעבודה זרה.
<h2>דף כה:</h2>
לא תתיחד אשה עם הגוים מפני שחשודים על העריות ואפילו אשתו של גוי עמו כי אינה משמרתו. ודוקא אשה שאינה חשובה אבל חשובה יראים מלהורגה ומלאונסה. ואשה שאינה חשובה מותרת להתייחד בין הגויות ולא חיישינן שמא יהרגו אותה פשוט בעבודה זרה וזהו לגרסת התו' אבל לפרש"י כל אשה אסורה להתיחד משום עריות. ואם נתיחדה נראה לפרש"י שאשת כהן אסורה מיד ולפי מה שפי' הר' אלחנן אינה אסורה בשביל זמן מועט אלא אם כן עמדה ברשות הגוי ימים רבים כמו שכתבתי כי אשת ישראל שנאנסה מותרת אבל אשת כהן אפי' באונס אסור.
<h2>דף כט.</h2>
תקוני נשים. איש אסור לראות במראה דומיא דאשה. וללקט לבנו' מתוך שחורות אסור משום ולא ילבש גבר שמלת אשה. והזקוקין למלכות מותר לראות במראה כך פשוט בירושלמי וכן בתוספתא וכתבו המפרשים וכן המסתפר מגוי או המספר הוא לעצמו וירא שמא יחתוך מותר לראות במראה. וכן מי שחש בעיניו מותר לרפואה.
<h2>דף לו:</h2>
הבא על בת ישראל פנויה או המתיחד עמה עובר על גזרת דוד ובית דינו פשוט בע"ז פי' והיא עוברת על לא תהיה קדשה פי' מזומנת לשכיבה והוא גם כן עובר על ולפני עור לא תתן מכשול. וי"א כי אינו עובר משום שכבת זרע לבטלה שמא תתעבר אבל יש בו כמו כן משום חשש נדה וכן כתבו המפרשים. הבא על הגויה בפרהסיא פי' בפני עשרה מישראל קנאים פוגעין בו ובצנעא חיי' משום נ"ש ג"ז פי' נדה שפחה גויה זונה כגזרת בית חשמונאי. והמתייחד עמה עובר על גזרת הלל ושמאי מי"ח דברים שגזרו פשוט בע"ז.
<h2>דף סב:</h2>
אתנן זונה אסרה תורה להביאו בית יי' לקרבן וה"ה בזמן הזה לעשות ממנו שום דבר לבית הכנסת כגון ספר תורה או בדק הבית או נר או שמן וכיוצא בו לבדק הבית או לדב' מצוה ועל כן כתבתיו כאן ופשוט בע"ז דאם בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה שמותר שבשעת ביאה לא היה קנוי לה מה שנתן לה ומתנה בעלמא הוא ואין איסור אתנן חל עליו אבל אם נתן לה אתננה ואחר כך בא עליה אסור. ודוקא שנתן לה טלה או דבר שאותו דבר בעצמו מביאו לבית יי' אבל נתן לה מעות מות' לקנות מהם דבר אחר לבית הכנסת או לדבר מצוה, ואפילו ליקח בהמה למזבח כדאיתא במסכת תמורה נתן לה מעות באתננה ולקחה בהן בהמה מותרת לגבי מזבח.
ועל דבר אשר שאלוני על קדשה שהניחה דבר לבית הכנסת או לספר תורה כגון מפה וכיוצא בה אם זה בכלל זונה ואסור והשבותי כי עקר דין אתנן זונה כתוב במסכת תמורה ושם פשוט כי אינו קרוי אתנן מפנוייה להאסר לגבי מזבח אפילו היה הבועל כהן ובא על הפנויה אתננה מותר כי אין קרוי אתנן זונה אלא מזונה דוקא שהיא ערוה על הבא עליה אפילו מחייבי לאוין או גויה זונה או שפח'. ואם נתנ' האשה אתנן לבועל מותר האתנן. ואתנן הזכר שנאמ' ואת זכר לא תשכב משכבי אשה וגו' אסור כמו אתנן זונה. ואפילו מזונה אם נתן לה מעות ולקחה מהן דבר אחר מותר אפילו למזבח פי' וכ"ש לבית הכנסת. וכן אם עשתה בהן שנוי מותר כגון חטים ועשתה מהן סלת וכיוצא בהן וכן וולדותיהן מותרי'. והאומר לזונה הילך טלה זה והבעלי לפלוני הרי זה אסור משום אתנן וכן אם פסק עמה בטלה ונתן לה טלאים הרבה כלם אסורי'. ועוד פשוט אתנן זונה ומחיר כלב מותרים לבדק הבית שהרי הן משתנין אבל גופו של אתנן לא יעשה ממנו רקועין לבית. והארכתי בזה בשביל שראיתי כמה אנשים טועים בזה וסבורי' שבכלל איסור אתנן זונה הן אלו הקדשות הפנויות ובודאי אתנן מאלו בכל ענין מותר וכל מה שכתבתי מיירי באתנן זונה האסורה עליו משום ערוה כמו שכתבתי.
